החלטה בתיק חע"מ 5149-05 - פסקדין

בפניי בקשה מטעם הנאשם לדחיית מועד ביצוע צו הריסה מינהלי מיום 10.3.2010 .

רקע עובדתי וטענות הצדדים :

1)      הנאשם הינו תושב הישוב מג'דל-שמס . בתאריך 1.7.2003 הורשע הנאשם במסגרת תיק        ת.פ (מסעדה) 118/03 בביצוע שימוש חורג במקרקעין חקלאיים לצורך ייצור בטון ושינועו , וכן בשל יציקת בטון בגובה של 3 מ' בשטח של כ - 300 מ"ר בלא היתר והצבת שלוש מכולות קונטיינרים במקרקעין בנפח של כ - 100 מ"ק ללא קבלת היתר מתאים . במסגרת גזה"ד נצטווה הנאשם להרוס את המחוברים בתוך שישה חודשים .

2)      לאחר שהנאשם התחמק מביצוע הוראותיו החלוטות של גזה"ד הוגש כנגדו כתב-אישום נוסף בשל אי קיום הוראות ביהמ"ש בהתאם להוראת סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה , תשכ"ה - 1965 . בתאריך  7.9.2004 הורשע הנאשם פעם נוספת במסגרת תיק ת.פ. 5004/04 (מסעדה) כאשר במסגרת גזה"ד בתיק זה נצטווה הנאשם להחזיר את המצב לקדמותו בתוך 30 יום , וכן לשאת בקנס כספי בשיעור של 5000 ש"ח . לאחר שהנאשם הפר פעם נוספת את גזה"ד מיום 7.9.2004 הגישה המאשימה בתאריך 2.10.2005 כתב אישום נוסף כנגד הנאשם .

3)      בתאריך 10.3.2010 הורשע הנאשם פעם נוספת במסגרת תיק עמ"ק 5149/05 (מסעדה) . במסגרת פסה"ד בתיק זה הושת על הנאשם קנס כספי בסך של 20,000 ש"ח וכן מאסר על תנאי למשך 6 חודשים למשך 3 שנים . בנוסף , נצטווה הנאשם לחתום על גבי התחייבות עצמית בסך של 20,000 ש"ח להימנע מלעבור אחת מן העבירות בהן הורשע , וכן נצטווה להפסיק את השימוש במבנים ולהסירם בתוך ארבעה חודשים , אלא אם ישיג עד לאותו מועד היתר מתאים מהמשיבה .

4)      בתאריך 2.5.2011 הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה בנימוק , כי הטיפול בבקשתו לשינוי יעוד המקרקעין לא הושלם בשל סגירת התיק כתוצאה מטיפול בלתי ראוי מצידו של האדריכל , אשר טיפל בשעתו בבקשה .  לגרסתו , קיים סיכוי רב ביותר כי התוכנית תאושר על ידי המשיבה , שכן במהלך שנת 2011 הגיש המבקש למשיבה בקשה נוספת באמצעות אדריכל אחר , אשר נכון למועד הגשת הבקשה תלויה ועומדת מחדש בפני המשיבה ומצויה בשלבי אישור סופיים .

5)      לשיטת המשיבה אין להיעתר לבקשה האמורה , שכן הבקשה לא נערכה על פי הטופס הקבוע בתקנות הרלוונטיות , ובפרט בשל כך שלא הוגשה לביהמ"ש במועד הקבוע בדין (21 יום לפני כניסתו לתוקף) , אלא הוגשה שנים ארוכות לאחר התאריך 10.7.2010 שהוא מועד כניסת הצו לתוקף . ב"כ המאשימה מוסיף ומפנה את ביהמ"ש להלכת ביהמ"ש העליון בעניין ע"פ 4650/08 ג'וליה ברנס נ' מדינת ישראל מיום 19.6.2008 וכן לפסה"ד בעניין     ע"פ 654/10 אורה מושב עובדים להתיישבות נ' מדינת ישראל מיום 9.2.2010 ולשורה של פס"ד נוספים , אשר יצאו מלפני ביהמ"ש בהם נקבע, כי יש מקום להיעתר לבקשות למתן צווים זמניים אך ורק במקרים בהם היתר הבנייה מצוי בהישג יד , קרי , במקרים בהם תוכנית המתאר אושרה ובמצב שבו רישיון הבנייה נמצא בהישג יד מיידי ורק עיכוב פורמאלי חסר משמעות מביא לעיכובו באופן זמני . עוד גורסת המאשימה , כי התוכניות מן הסוג בו עסקינן מצריכות דיונים רבים ומורכבים במסגרת רשויות הועדה המחוזית לתכנון ובנייה , וכי המדובר בשלב זה בסוגיה ערטילאית שאין לדעת את תוצאתה הסופית .

דיון והכרעה :

6)      אין חולקין , כי הנאשם התחמק מלבצע אחר פסיקותיהם של בתי-המשפט וכי בשל מצב דברים זה הורשע בהפרת צווים שיפוטיים בהתאם להוראת סעיף 210 לחוק התכנון  והבנייה - עבירה שהיא מהחמורות שבדיני התכנון והבניה (ראה : ר"ע 23/83 בנימין פור נ' מדינת ישראל פ"ד לח(1) 533 (1983); ע"פ 578/78 מדינת ישראל נ' עיסה, פ"ד לו(1) 723, 725 (1978)). לאחרונה , קבע ביהמ"ש העליון בעניין רע"פ 10571/08 מדינת ישראל נ' אהרון מלכיאל מיום 23.6.2011 , כי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה מבחין בין כינונה הקונסטיטוטיבי של העבירה (אי-קיום צו בית משפט במועדו) המצוי ברישת הסעיף, לבין משקלה האנטי-חברתי של העבירה, המוצא את ביטויו בסיפת הסעיף הקובעת קנס בעבור כל יום בו נמשכת העבירה לאחר המועד האמור. מטבע הדברים, משקלה האנטי-חברתי של עבירה שעניינה הפרת צו שיפוטי הינו גדול במיוחד, וככל שמוסיף העבריין לעמוד במריו ושלטון החוק נותר נפגע - חמורה העבירה שבעת מונים .

7)      תכליתו של צו הריסה מנהלי הוא סילוק בנייה בלתי חוקית מעל פני השטח "על אתר וכדי למנוע קביעת עובדות" (ראו: ר"ע 273/86 פרץ נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה , פ"ד מ(29 445, 447). כמו כן , צו הריסה מינהלי הוא אחד האמצעים החשובים לאכיפתם היעילה של דיני התכנון והבניה (ראו: רע"פ 5635/93 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב-יפו נ' עורקבי , פ"ד מח(2) 397, 404 ; רע"פ 5738/00 סלאמה נ' יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים (לא פורסם)). משום כך, משניתן צו הריסה כדין, נודעת חשיבות מרובה לביצועו במסגרת המועד הקבוע לביצוע (ראו: רע"פ 6034/99 לימור כהן נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון, פ"ד נד(1) 438, 446-447). בעת בחינת צו ההריסה על ביהמ"ש לבצע "איזון לשעה" בין האינטרס הכללי של שמירת החוק וההקפדה על דיני התכנון והבנייה , לבל תונצחנה עבירות בנייה, אל מול בין האינטרס הפרטי וצרכיו של הנאשם (רע"פ 5086/97 בן-חור נ' עיריית תל אביב-יפו, פ"ד נא(4) 625, 645; רע"פ 4357/01 סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, פ"ד נו(3) 49, בעמ' 58-59).  

8)      על חשיבות אכיפתו של צו כזה נאמר בעבר כי : " הפיקוח על הבנייה מתמודד לא פעם עם אנשים הפורצים את גדר החוק ומקימים בניינים שלא כחוק , אם מטעמים של רווח כספי ואם מטעמים של מצוקה אישית --- משום כך יש צידוק וצורך במכונה יעילה למלחמה בבנייה שלא כחוק. צו ההריסה המנהלי נועד להיות מכונה כזאת. אך די שחלק אחד של המכונה יעלה חלודה, כדי שהמכונה כולה תושבת" (רע"פ 5635/93 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב-יפו נ' עורקבי, פ"ד מח(2) 397, 404-403).

9)      בענייננו , אין חולקין כי הנאשם הפר באופן חוזר ונשנה את פסיקותיו של ביהמ"ש , וכי רק לאחר שנים ארוכות בהם הורשע בפעם הראשונה פנה אל המשיבה באופן מסודר להכשרת הבנייה . ברם , כפי שצוין בתגובת המשיבה , עסקינן בתחילתו של תהליך ארוך ומורכב מאוד שסיכויו אינם ידועים בשלב זה כך שבהנחה כי תוכנית המתאר תאושר ותיכנס  לתוקף , אזי גם בהנחה שהמקרה יתקיים יהיה על המבקש להגיש בקשה להיתר בניה, וגם הליך זה דרכו להימשך תקופה ממושכת . אי הריסתו המיידית של מבנה לא חוקי, שמטרתה לאפשר לבעליו של המבנה לקדם הליכי תכנון הנמצאים בראשיתם, מנוגדת לתכליתו של צו ההריסה המנהלי אשר, כאמור לעיל, נועד לסלק על אתר בניה בלתי חוקית. אכן, בית המשפט מוסמך לעכב את ביצועו של צו הריסה מינהלי, אך סמכות זאת צריכה להישמר למקרים חריגים ויוצאי דופן (ראה : רע"פ 1288/04 נימר נימר נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים מיום 9.3.2004) .

10)  שוכנעתי , כי תכלית הבקשה הזו כמו גם קודמתה הינה יצירת עובדה מוגמרת במקרקעין מתוך מטרה להותיר את המבנה על מכונו ובכך ליצור מעין "מעשה עשוי" , וזאת חרף העובדה שהמבנה הוקם טרם שהסוגיות התכנוניות נדונו כלל על ידי הערכאות המתאימות . בהקשר זה, יפים דבריו של כב' השופט שמגר ברע"פ 273/86 חנניה פרץ נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה , פ"ד מ(2), 445, שם נאמר, בין היתר, כדלקמן: " . . . הסמכות המנהלית נתווספה כדי לאפשר תגובה על אתר וכדי למנוע קביעת עובדות בהסתמך על כך שההליכים המשפטיים הרגילים דורשים, לא אחת, זמן לא מועט וכי גם קיימות דרכים, שאין תמיד אפשרות מעשית לחסמן, כדי למשוך הליכים באופן מלאכותי. על כן, הוספה, כאמור, הסמכות להורות על פעולה מינהלית הבאה למנוע על אתר עובדה מוגמרת. מן הבחינה הנדונה כאן, גדל ההצדק הענייני בהפעלת הסמכות ככל שהבניה מתקדמת יותר ומתקרבת לסיומה. הווה אומר, ככל שהבניה מתקרבת להשלמת מטרתה הסופית כך גם גדל החשש כי באים לקבוע עובדה מוגמרת וכך גם מתחזקת ההנחה הגלויה לעין כי אין מקום לשקול את ביטול או התלית הצו בשל כך, כביכול, שהוא אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת. הדברים בשטח מדברים בעד עצמם והתקדמות הבניה מצביעה בעליל על כך שאם לא יינקטו הצעדים על אתר, ישיג הבונה-העבריין את מטרתו הבלתי לגיטימית. אולם אין מקום למסקנה ההפוכה כי אם הבניה בראשיתה, הרי אין חשש לקביעת עובדה מוגמרת; גם חצי קיר ורבע גג הן עובדות מוגמרות ככל שהדבר מתייחס לבניה שבוצעה וקיומו של החשש הברור והגלוי הנובע מדירה שבנייתה הבלתי חוקית הושלמה כבר, אינו שולל קיומו של חשש זהה הנובע מתחילת הבניה. עיקרו של דבר, הסעיף אינו מדבר רק על קיום עובדה מוגמרת אלא על מניעת עובדה מוגמרת ומי שמבקש למנוע הקמת בנין שלא כדין אכן מוטב שיעשה זאת בתחילת הדברים ולא בסופם כי זו המניעה האפקטיבית."

11)  מעבר לאמור מעלה , הנאשם עצמו לא צירף לביהמ"ש כתב תביעה , תלונה או אפילו חוות-דעת מקצועית המלמדת על הרשלנות המיוחסת לאותו אדריכל אשר טיפל בבקשתו הקודמת ואף לא פירט בבקשתו באופן מדוקדק מיהו אותו אדריכל , אשר טיפל בבקשתו הקודמת ובאיזה אופן התרשל בביצוע עבודתו . לפיכך , לא מצאתי לקבל את טענת הנאשם בגין טענה זו .

12)  לאור המקובץ מעלה הבקשה נדחית . צו ההריסה יבוצע על ידי המאשימה לאלתר .

ניתנה היום, כ"ד תמוז תשע"א, 26 יולי 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: